מסכת שבת דף יג/ב
אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר יוֹסֵף: סִינָר מַפְסִיק בֵּינוֹ לְבֵינָהּ:.
תַּנָּא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ, מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִיד אֶחָד, שֶׁשָּׁנָה הַרְבֵּה וְקָרָא הַרְבֵּה, וְשִׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַרְבֵּה, וְמֵת בַּחֲצִי יָמָיו, וְהָיְתָה אִשְׁתּוֹ נוֹטֶלֶת תְּפִלָּיו וּמְחַזֶּרֶת בְּבָתֵּי-כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי-מִדְרָשׁוֹת, וְאוֹמֶרֶת לָהֶם: כָּתוּב בַּתּוֹרָה: "כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ", בַּעֲלִי שֶׁשָּׁנָה הַרְבֵּה, וְקָרָא הַרְבֵּה, וְשִׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַרְבֵּה, מִפְּנֵי מַה מֵּת בַּחֲצִי יָמָיו? וְלֹא הָיָה אָדָם מַחֲזִירָהּ דָּבָר. פַּעַם אַחַת נִתְאַרַחְתִּי אֶצְלָהּ, וְהָיְתָה מְסִיחָה לִי כָּל אוֹתוֹ מְאֹרָע, וְאָמַרְתִּי לָהּ: בִּתִּי, בִּימֵי נִדּוֹתֵיךְ מַה הוּא אֶצְלֵךְ? אָמְרָה לִי: חַס וְשָׁלוֹם, וַאֲפִלּוּ בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה לֹא נָגַע בִּי. בִּימֵי לִיבּוּנֵיךְ, מַה הוּא אֶצְלֵךְ? אָכַל עִמִּי, וְשָׁתָה עִמִּי, וְיָשַׁן עִמִּי בְּקֵרוּב בָּשָׂר, לֹא עָלְתָה דַּעְתּוֹ עַל דָּבָר אַחֵר, וְאָמַרְתִּי לָהּ: בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁהֲרָגוֹ, שֶׁלֹא נָשָׂא פָּנִים לַתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי הַתּוֹרָה אָמְרָה: "וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִּקְרַב". כִּי אָתָא רַב דִּימֵי אָמַר: מִטָּה חֲדָא הַוְיָא. בְּמַעֲרָבָא אָמְרוּ
כך מבואר נושא זה בספר: "שיעורים בהגדות חז"ל"
של הרב חנוך גבהרד שליט"א.
הַתּוֹרָה מְקוֹר הַחַיִּים
תַּנָּא דְּבֵי = לָמַדְנוּ אֵצֶל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא: מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִיד אֶחָד, שֶׁשָּׁנָה הַרְבֵּה מִשְׁנָיוֹת, וְקָרָא בַּתּוֹרָה הַרְבֵּה, וְשִׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַרְבֵּה, שֶׁעַל כָּךְ אָמְרוּ הַחֲכָמִים: "גָּדוֹל שִׁמּוּשָׁהּ שֶׁל תּוֹרָה יוֹתֵר מִלִּמּוּדָהּ" (ברכות ז/ב). מִתּוֹךְ מַסְלוּל זֶה הוּא אָמוּר הָיָה לְהִתְקַדֵּם נָכוֹן בְּסֻלָּם הָעֲלִיָּה, וְלִזְכּוֹת לִהְיוֹת תַּלְמִיד -חָכָם, מַרְבִּיץ תּוֹרָה וְרֹאשׁ יְשִׁיבָה הַמַּעֲמִיד תַּלְמִידִים.
בְּפֹעַל לֹא הָיָה כָּךְ, וְאוֹתוֹ תַּלְמִיד צָעִיר מֵת בַּחֲצִי יָמָיו, מִבְּלִי שֶׁיִּזְכֶּה לְסַיֵּם אֶת הַתָּכְנִית שֶׁהֵחֵל בָּהּ, מִתּוֹךְ שֶׁלֹּא הִסְפִּיק עֲדַיִן לְמַצּוֹת מֵעַצְמוֹ, אֶת הַכֹּחוֹת הַיִּחוּדִיִּים שֶׁלּוֹ בַּעֲבוֹדַת ה', וַהֲרֵי שֶׁכְּאִלּוּ חַיָּיו הָיוּ לְבַטָּלָה. אִלּוּ הָיָה מִתְאַמֵּץ בְּאֶחָד מִמְּלָאכוֹת הַחוּלִין, הֲרֵי חֲזַ"ל הִגְדִּירוּם כִּ"דְבָרִים בְּטֵלִים" (ברכות כח/ב: "משכים לדברים בטלים"), וְאֵין הֶבְדֵּל אִם הִסְפִּיק לְבַצֵּעַ אֶת הַמַּטָּרָה שֶׁהִצִּיב לְעַצְמוֹ, אוֹ שֶׁהוֹתִיר אוֹתָהּ מְיֻתֶּמֶת.
דֻּגְמָא: טִפֵּשׁ אֶחָד הֶחְלִיט לְהִתְאַמֵּן בִּקְלִיעָה לַמַּטָּרָה, וּמֵת בְּטֶרֶם הִצְלִיחַ לְהַגִּיעַ לְהֶשֵּׂגִים מַרְשִׁימִים, אֵין בְּכָךְ כָּל רַע, וְאֶחָד מִמִּתְחָרָיו יִתְפֹּס אֶת מְקוֹמוֹ, אַךְ מֵאַחַר וְאוֹתוֹ תַּלְמִיד הִתְעַסֵּק בִּדְבָרִים הַמֻּגְדָּרִים כְּ"מֵעַל הַשֶּׁמֶשׁ יֵשׁ יִתְרוֹן" (ויקר"ר כח/א), מִמֵּילָא צָרִיךְ הָיָה לְפָחוֹת לִזְכּוֹת, לְהוֹצִיא אֶל הַפֹּעַל אֶת יִחוּדִיּוֹתוֹ בַּתּוֹרָה וּבַעֲבוֹדַת ה', שֶׁבְּדִיּוּק לְמַעֲנָהּ הוּא נִשְׁלַח לָעוֹלָם הַזֶּה.
לְמוֹתוֹ הַפִּתְאוֹמִי לֹא הָיָה כָּל הֶסְבֵּר הֶגְיוֹנִי, מִפְּנֵי שֶׁבִּמְקוֹמוֹת רַבִּים מוּבָא עֵרֶךְ הַתּוֹרָה וְגֹדֶל חֲשִׁיבוּתוֹ שֶׁל הָעוֹסֵק בּוֹ, וּבְכָל מָקוֹם מְדַמֶּה הַמִּקְרָא אֶת הַמְחֻבָּר לַתּוֹרָה, כִּמְחֻבָּר לַחַיִּים בְּעַצְמָם, וְעַל פִּי עִקָּרוֹן זֶה מְבָאֲרִים חֲזַ"ל אֶת הַמִּקְרָאוֹת.
נֶאֱמַר בְּהַקְדָּמַת הַזֹּהַר: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה חָזָק כֹּחַ הַתּוֹרָה, וְכַמָּה הִיא עֶלְיוֹנָה עַל הַכֹּל, וּמִשּׁוּם זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה יוֹמָם וָלַיְלָה וְלֹא יָסוּר מִמֶּנָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה" (יהושע א/ח), כִּי אִם נִפְרָד הָאָדָם מֵהַתּוֹרָה, כְּאִלּוּ הוּא נִפְרָד מֵעֵץ הַחַיִּים (תרגום עברי ע"פ נפה"ח ד/לג), וְכֵן פְּסוּקִים לָרֹב, שֶׁהַתּוֹרָה הִיא מְקוֹר הַחַיִּים.
לָכֵן מִי שֶׁמְּחֻבָּר בְּאֹפֶן כָּל - כָּךְ אֵיתָן לַתּוֹרָה, וַדַּאי שֶׁצָּרִיךְ הָיָה לְהִתְקַיֵּם בּוֹ הַפָּסוּק: "כִּי הוּא חַיֵּיכֶם, וּבַדָּבָר הַזֶּה תַּאֲרִיכוּ יָמִים, עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ" (דברים לב/מז), וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מֻבְטָח לוֹ לִחְיוֹת בְּשִׁעוּר מֻפְלָג, וְגַם לֹא לִהְיוֹת הֲכִי זָקֵן בַּדּוֹר, אֲבָל לְפָחוֹת שֶׁלֹּא יָמוּת בַּחֲצִי יָמָיו, שֶׁזֶּה בְּעֵרֶךְ בֶּן 35.
שְׁמוּרָה זְכוּת לְהַשְׁלִים מִצְוָה
וְעַל -כֵּן הָיְתָה אִשְׁתּוֹ שֶׁהַדָּבָר כָּאַב לָהּ מְאֹד, נוֹטֶלֶת תְּפִלָּיו =לָקְחָה אֶת הַתְּפִלִּין שֶׁלּוֹ, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר בִּמְפֹרָשׁ: "כָּל הַמַּנִּיחַ תְּפִלִּין מַאֲרִיךְ יָמִים" (מנחות מד/א. סיבות נוספות לנטילת תפיליו בשד"צ). כָּךְ הָיְתָה מַחֲזִיקָה בִּשְׁתֵּי יָדֶיהָ בְּכָבוֹד, אֶת הַתְּפִלִּין הַמְיֻתָּמוֹת, וּמְחַזֶּרֶת =מִסְתּוֹבֶבֶת אִתָּם בְּבָתֵּי-כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי-מִדְרָשׁוֹת, כְּדֵי לִשְׁאֹל אֶת הַחֲכָמִים הַיּוֹשְׁבִים שָׁם, מַדּוּעַ אֵרַע לְבַעְלָהּ דָּבָר כָּזֶה.
הַחֲכָמִים לֹא עָנוּ לָהּ אֶת הַתְּשׁוּבָה הַפְּשׁוּטָה וְהַיְדוּעָה: "שְׂכַר מִצְווֹת בְּהַאי עָלְמָא לֵיכָּא" (קידושין לט/ב). אָמְנָם אֵין הַמִּצְוָה מַעֲנִיקָה שָׂכָר בַּמּוּבָן הַפָּשׁוּט, וּמִי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, אֵינוֹ הוֹפֵךְ לִהְיוֹת מָנוּי בְּחֶבְרַת בִּטּוּחַ חַיִּים. גַּם לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה מֵתִים בְּאֵיזֶשֶׁהוּ שָׁלָב, אֲבָל מִצְוָה אֲמוּרָה לִשְׁמֹר אֶת הַמְקַיֵּם אוֹתָהּ, לְפָחוֹת עַד שֶׁיִּגְמֹר לַעֲשׂוֹתָהּ בִּשְׁלֵמוּת (ראה קידושין לט/ב: "למען יאריכון ימיך"). זוֹ הָיְתָה טַעֲנַת הָאִשָּׁה: "בַּעֲלִי הִצִּיב לְעַצְמוֹ מַטָּרָה חִיּוּבִית, וּמַדּוּעַ לֹא זָכָה לְהַשְׁלִימָהּ"?
הַחֲכָמִים יְכוֹלִים הָיוּ לַעֲנוֹת לָהּ אֶת מַה שֶּׁנֶּאֱמַר עַל רַבִּי בּוֹן, שֶׁהוּא יָגַע בַּתּוֹרָה בְּעֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה שְׁנוֹתָיו, מַה שֶּׁאֵין תַּלְמִיד וָתִיק יָכוֹל לִלְמֹד בְּמֵאָה שָׁנָה (תל' ירושל' ברכות כ/א), אֲבָל הַחֲכָמִים לֹא מִתְעַסְּקִים בְּהַרְגָּעוֹת -שָׁוְא, אֶלָּא בִּקְּשׁוּ לָדַעַת מַה בֶּאֱמֶת אֵרַע כָּאן, וְהַאִם הוּא אָכֵן הִגִּיעַ לַדַּרְגָּה שֶׁל רַבִּי בּוֹן, אוֹ שֶׁמַּשֶּׁהוּ מְצַעֵר וּשְׁלִילִי הָיָה אִתּוֹ.
הָאַלְמָנָה הַצְּעִירָה בָּחֲרָה לָקַחַת דַּוְקָא אֶת הַתְּפִלִּין, כִּי הֵם מְסַמְּלִים אֶת הַקֶּשֶׁר שֶׁבֵּין הַקָּבָּ"ה לְעַם - יִשְׂרָאֵל (ברכות ו/א), וְהַפָּסוּק: "ה' עֲלֵיהֶם יִחְיוּ" (ישעיהו לח/טז), מִתְיַחֵס אֶל הַתְּפִלִּין (מנחות מד/א -ב), כְּמוֹ כֵן נֶאֱמַר בַּתְּפִלִּין: "לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ" (שמות יג/ט). הַסְּגֻלָּה שֶׁלָּהֶם הִיא, שֶׁהֵם מְכַוְּנִים אֶת הָאָדָם לַדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה, וְדֶרֶךְ יְשָׁרָה הֲרֵי אֵינָהּ מוֹבִילָה אֶל שַׁעֲרֵי -מָוֶת! לָכֵן בָּחֲרָה הָאִשָּׁה לָקַחַת דַּוְקָא אוֹתָם, כְּדֵי לְהַבִּיעַ אֶת צַעֲרָהּ, וּבָהֶם הִיא הִדְגִּישָׁה אֶת שְׁאֵלָתָהּ, שֶׁהֲרֵי הֵם אֲמוּרִים לִהְיוֹת סְגֻלָּה לַאֲרִיכוּת יָמִים (נצח ישראל למהר"ל פ"ז).
עַל יְדֵי הַתְּפִלִּין רָצְתָה הָאִשָּׁה לְהוֹכִיחַ, אֶת הַקֶּשֶׁר הֶהָדוּק שֶׁל בַּעְלָהּ בַּקָבָּ"ה, כְּדֵי לְהוֹכִיחַ שֶׁאֵין מַטְרָתָהּ לְבָעֵט, אוֹ לְלַגְלֵג בִּשְׁאֵלָה זוֹ, חַ"ו, אֶלָּא הִיא נִגֶּשֶׁת לְסֻגְיָה זוֹ בְּחֶרְדַּת קֹדֶשׁ, וּבֶאֱמֶת רוֹצָה לְעוֹרֵר אֶת הַתַּלְמִידִים עַל מִיתָתוֹ הַחֲטוּפָה שֶׁל בַּעְלָהּ, גַּם כְּדֵי שֶׁיַּסְבִּירוּ לָהּ, וְגַם כְּדֵי שֶׁיַּסְבִּירוּ לְעַצְמָם, וְאִם יֶשְׁנוֹ בֵּינֵיהֶם, חָלִילָה, מִי שֶׁאֵינוֹ מִתְיַחֵס בְּכֹבֶד- רֹאשׁ לַתְּפִלִּין, אוֹ לְמִצְוָה אַחֶרֶת, יִרְאֶה מָה אֵרַע לְבַעְלָהּ, וְיָפִיק לְקָחִים בְּטֶרֶם יִהְיֶה מְאֻחָר (מהרש"א), זֶה אָמְנָם לֹא יְחַיֶּה אֶת הַנִּפְטָר, אֲבָל יַעֲשֶׂה לוֹ עִלּוּי נְשָׁמָה מְשֻׁבָּח.
וְהָאִשָּׁה הָאַלְמָנָה הַצְּעִירָה הָיְתָה אוֹמֶרֶת לָהֶם =לִבְנֵי בֵּית - הַמִּדְרָשׁ: כָּתוּב בַּתּוֹרָה: "לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ, לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלוֹ, וּלְדָבְקָהּ בּוֹ, כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ, לָשֶׁבֶת עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֶיךָ" (דברים ל/כ). לְאוֹר הַבְטָחָה זוֹ, כֵּיצַד אֶפְשָׁר לְבָאֵר אֶת הָעֻבְדָּה עַל בַּעֲלִי שֶׁשָּׁנָה הַרְבֵּה, וְקָרָא הַרְבֵּה, וְשִׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַרְבֵּה, מִפְּנֵי מַה מֵּת בַּחֲצִי יָמָיו?
וְלֹא הָיָה אַף אָדָם מַחֲזִירָהּ =מֵשִׁיב לָהּ דָּבָר עַל טַעֲנוֹתֶיהָ. אַף עַל- פִּי שֶׁהִיא עַצְמָהּ יָדְעָה הֵיטֵב, שֶׁבַּעְלָהּ לֹא הָיָה הָאִישׁ הַצָּעִיר הָרִאשׁוֹן בָּעוֹלָם שֶׁמֵּת, אֲבָל כָּאָמוּר, הַשְּׁאֵלָה שֶׁלָּהּ לֹא הָיְתָה עַל הֱיוֹת הַנִּפְטָר צָעִיר לְיָמִים, אֶלָּא עַל שֶׁהִצִּיב לְעַצְמוֹ מַטָּרוֹת נַעֲלוֹת לִכְבוֹד ה', וְלֹא זָכָה לְמַמֵּשׁ אוֹתָן.
אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא מַקְשִׁיב לָאַלְמָנָה
הִמְשִׁיךְ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לְסַפֵּר, כְּדֵי לְבָאֵר לָהּ אֶת מְבוּכָתָהּ, פַּעַם אַחַת נִתְאַרַחְתִּי אֶצְלָהּ, אֵצֶל אַלְמָנָה זוֹ, בִּמְיֻחָד כְּדֵי לִשְׁמֹעַ אֶת שְׁאֵלָתָהּ וּכְדֵי לַעֲנוֹת לָהּ. מֵעֻבְדָּה זוֹ לְבַדָּהּ רוֹאִים אָנוּ, בְּאֵיזוֹ חֶרְדַת קֹדֶשׁ הִצִּיגָה הָאִשָּׁה אֶת שְׁאֵלָתָהּ, וּבְאֵיזוֹ כֵּנוּת הִיא בִּקְּשָׁה לִשְׁמֹעַ תְּשׁוּבָה, כְּדֵי לְהַשְׂכִּיל וּלְהָבִין אֶת דַּרְכֵי ה', וְלֹא מִתּוֹךְ טְרוּנְיָה וּבִקֹּרֶת, שֶׁהֲרֵי לְכַמָּה אַלְמָנוֹת וּשְׁבוּרֵי -לֵב הִגִּיעַ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא? וּלְכָאן הִגִּיעַ, לֹא כְּשֶׁהוּא מֻסְוֶה וּמְחֻפָּשׂ לְהֵלֶךְ בִּלְתִּי יָדוּעַ, אֶלָּא כְּאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא בִּזְהוּת מְלֵאָה וּבְגֹדֶל טִבְעִי.
הִמְשִׁיךְ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לְסַפֵּר: וְהָיְתָה מְסִיחָה לִי כָּל אוֹתוֹ מְאֹרָע, עַל בַּעְלָהּ הֶחָכָם שֶׁנִּפְטַר בַּחֲצִי יָמָיו. מִתּוֹךְ הַכְּלָל: "אֵין מָוֶת בְּלֹא חֵטְא" (שבת נה/א), בֵּאַרְתִּי לָהּ אֶת סִבַּת מוֹתוֹ, וְאָמַרְתִּי לָהּ: אַתְּ סְבוּרָה שֶׁהוּא הָיָה צַדִּיק, בֶּאֱמֶת בְּאֹפֶן כְּלָלִי אַתְּ צוֹדֶקֶת, הוּא לֹא עָשָׂה עֲבֵרוֹת בְּסֵתֶר, שֶׁאֵינֵךְ יוֹדַעַת עֲלֵיהֶן, אֲבָל דְּעִי לָךְ בִּתִּי, שֶׁמִּתּוֹךְ טָעוּת וְגַאֲוָה הוּא הִתִּיר לְעַצְמוֹ אִסּוּרִים חֲמוּרִים, וְאַף שִׁתֵּף אוֹתָךְ בְּכָךְ, מִבְּלִי שֶׁתֵּדְעִי שֶׁאַתְּ שֻׁתָּפָה לִדְבַר עֲבֵרָה, בִּימֵי נִדּוֹתֵיךְ כֵּיצַד נְהַגְתֶּם? וּמַה הוּא אֶצְלֵךְ? אָמְרָה לִי: חַס וְשָׁלוֹם, לֹא נִכְשַׁלְנוּ, בַּעֲלִי הִתְנַהֵג כַּהֲלָכָה, וְהֶחְמִיר עַל עַצְמוֹ וַאֲפִלּוּ נְגִיעָה קַלָּה בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה הוּא לֹא נָגַע בִּי.
הִמְשִׁיךְ אֵלִיָּהוּ לִשְׁאֹל אוֹתָהּ: כֵּיצַד הִתְנַהַגְתֶּם בִּזְמַן יְמֵי הַשִּׁבְעָה נְקִיִּים? בִּימֵי לִיבּוּנֵיךְ, מַה הוּא אֶצְלֵךְ? עָנְתָה לוֹ: בַּעֲלִי הִסְבִּיר לִי שֶׁאֵין צֹרֶךְ בְּכָל דִּינֵי הַהַרְחָקוֹת, כְּמוֹ בִּזְמַן שֶׁהָיִיתִי נִדָּה גְּמוּרָה, אֶלָּא אָכַל עִמִּי, וְשָׁתָה עִמִּי, וְיָשַׁן עִמִּי בְּמִטָּה אַחַת בְּקֵרוּב בָּשָׂר, אֲבָל לֹא עָלְתָה דַּעְתּוֹ לַחְטֹא, וְלַחֲשֹׁב עַל דָּבָר אַחֵר, כְּלוֹמַר: לֹא יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לִישׁוֹן יַחַד.
עַל דְּבָרִים אֵלֶּה, הִסְבִּיר אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לְאוֹתָהּ אַלְמָנָה, עִקָּרוֹן חָשׁוּב, שכְּדֵי לְהָבִין אוֹתוֹ יֵשׁ לָדַעַת שְׁלֹשָׁה כְּלָלִים: א. אִסּוּר נִדָּה. ב. טֻמְאַת נִדָּה. ג. חֻמְרַת הָאִסּוּר.
אִסּוּר נִדָּה וְטֻמְאָתָהּ
א _ אַחַר הַפְסָקַת דַּם הַנִּדָּה, חַיֶּבֶת הָאִשָּׁה לִסְפֹּר שִׁבְעָה יָמִים, וּבְיָמִים אֵלֶּה לִלְבֹּשׁ בְּגָדִים לְבָנִים לְצֹרֶךְ בִּקֹּרֶת, יָמִים אֵלֶּה נִקְרָאִים: 'לִבּוּן', "שִׁבְעָה נְקִיִּים", בְּסִיּוּמָם עָלֶיהָ לִטְבֹּל בְּמִקְוֵה טָהֳרָה. הִיא אֵינָהּ יוֹצֵאת מִטֻּמְאָתָהּ, אֲפִלּוּ אִם עָבְרוּ שָׁנִים אֲרֻכּוֹת מֵאָז שֶׁפָּסַק דָּמָהּ, אֶלָּא בִּטְבִילָה בְּמִקְוֶה כָּשֵׁר שֶׁל מֵי -גְּשָׁמִים.
ב _ דִּין 'נִדָּה' אֵינוֹ כּוֹלֵל רַק אִסּוּר בִּלְבַד, אֶלָּא גַּם טֻמְאָה, עַל -כֵּן כְּשֶׁבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם, וְכָל בְּנֵי - יִשְׂרָאֵל הָיוּ מִתְנַהֲגִים בְּטָהֳרָה, הָיָה עַל הַטְּמֵאִים לְהִשָּׁמֵר לֹא לָגַעַת בְּמַאֲכָלִים וּבְכֵלִים, לָכֵן כָּל הַטְּמֵאִים הִזְדָּרְזוּ לְהִטָּהֵר, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַרְבּוֹת טֻמְאָה מְיֻתֶּרֶת.
דֻּגְמָא לַדָּבָר נִתָּן לִמְצֹא אֵצֶל נִדָּה, שֶׁהֲרֵי לֹא בְּכָל מִקְרֶה חִיְּבָה הַתּוֹרָה אֶת הָאִשָּׁה, לִסְפֹּר שִׁבְעָה נְקִיִּים לִפְנֵי הַטְּבִילָה [אֶלָּא רַק בְּמִקְרֶה שֶׁבּוֹ יֶשְׁנָה אִי- סְדִירוּת בַּמַּעֲרֶכֶת], אַךְ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הֶחְמִירוּ עַל עַצְמָן לֹא לְחַלֵּק בֵּין נִדָּה לְנִדָּה, אֶלָּא בְּכָל מִקְרֶה לִסְפֹּר שִׁבְעָה נְקִיִּים.
עַל -כֵּן בִּזְמַן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, נִתַּן הָיָה לִשְׁמֹעַ עַל נָשִׁים שֶׁהִזְדָּרְזוּ לִטְבֹּל מִיָּד עִם הַפְסָקַת הַדָּם, עוֹד קֹדֶם סְפִירַת הַנְּקִיִּים, לַמְרוֹת שֶׁטְּבִילָה זוֹ אֵינָהּ מוֹרִידָה מִמֶּנָּה אֶת אִסּוּר הַנִּדָּה, אַךְ הוֹרִידָה לְפָחוֹת אֶת טֻמְאַת הַנִּדָּה דְּאוֹרַיְתָא, וּמֵעַתָּה אֵין הִיא מְטַמְּאָה אֹכֶל וְכֵלִים, וְאַחַר תֹּם סְפִירַת שִׁבְעַת הַיָּמִים, יִהְיֶה עָלֶיהָ לִטְבֹּל שֵׁנִית, כְּדֵי לְהוֹרִיד מִמֶּנָּה אֶת אִסּוּר הַנִּדָּה.
בִּזְמַן שֶׁבְּנֵי - יִשְׂרָאֵל הָיוּ מַקְפִּידִים לֶאֱכֹל בְּטָהֳרָה, נִתַּן הָיָה לִמְצֹא אִשָּׁה שֶׁהִיא עֲדַיִן נִדָּה, כִּי עוֹד לֹא עָבְרוּ עָלֶיהָ שִׁבְעָה נְקִיִּים, אַךְ בְּכָל אֹפֶן הִיא טְהוֹרָה, כִּי הִיא כְּבָר טָבְלָה פַּעַם אַחַת, אַחַר שֶׁהִיא הִפְסִיקָה לִהְיוֹת נִדָּה מֵהַתּוֹרָה.
ג _ אֶת סוֹף פָּרָשַׁת נִדָּה חוֹתֶמֶת הַתּוֹרָה בְּמִלִּים אֵלֶּה: "וְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי - יִשְׂרָאֵל מִטֻּמְאָתָם, וְלֹא יָמֻתוּ בְּטֻמְאָתָם, בְּטַמְּאָם אֶת מִשְׁכָּנִי אֲשֶׁר בְּתוֹכָם" (ויקרא טו/לא). מִכָּךְ שֶׁטֻּמְאָה זוֹ כְּתוּבָה בְּלָשׁוֹן רַבִּים, יֵשׁ לְהַסִּיק שֶׁהַכַּוָּנָה לַטֻּמְאָה הַשַּׁיֶּכֶת בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, שֶׁאִם הֵם מִתְנַהֲגִים בִּצְנִיעוּת וְטָהֳרָה כְּדַת מֹשֶׁה, אָז שְׁרוּיָה בֵּינֵיהֶם הַשְּׁכִינָה, וְנִמְצָא בְּתוֹכָם מִשְׁכָּן מַמָּשׁ, וּמַה שֶּׁכָּתוּב בַּהֶמְשֵׁךְ: "וְלֹא יָמֻתוּ בְּטֻמְאָתָם", אִם הֵם, חָלִילָה, לֹא יִנְהֲגוּ כַּדִּין, אָז יְטַמְּאוּ אֶת בֵּיתָם, דְּהַיְנוּ: מִשְׁכַּן ה' אֲשֶׁר בְּתוֹכָם, יְסַלֵּק מֵהֶם הַקָּבָּ"ה אֶת שְׁכִינָתוֹ, וְאָז יִשָּׁאֵר מֵהָ'אִישׁ' וּמֵהָ'אִשָּׁה', רַק 'אֵשׁ', כִּי הָאוֹתִיּוֹת: 'יָ -ה', הֵן שֵׁם ה', וְהוּא מִסְתַּלֵּק מֵהֶם וּמַשְׁאִירָם עִם הָאֵשׁ שֶׁתֹּאכַל אוֹתָם, וְיָמוּתוּ (הקדמת טהרת ישראל).
מִסְתַּבֵּר שֶׁאַלְמָנָה זוֹ, שֶׁהִסְתּוֹבְבָה עִם הַתְּפִלִּין בְּבֵית-הַמִּדְרָשׁ, נִכְשְׁלָה בֵּין שְׁתֵּי הַטְּבִילוֹת הַלָּלוּ, וְזֶה אָמְנָם לֹא אַשְׁמָתָהּ, כִּי הִיא לֹא אֲמוּרָה לָדַעַת אֶת כָּל הַהֲלָכוֹת, וְאִם הִיא הָיְתָה נִשֵּׂאת לְבַעַל עַם -הָאָרֶץ, גַּם הוּא לֹא הָיָה נֶעֱנַשׁ, כְּמוֹ הַרְבֵּה חוֹטְאִים שֶׁמַּמְתִּינִים מִלְּהַעֲנִישׁ אוֹתָם, וְעוֹד יוֹתֵר מִסְתַּבֵּר, שֶׁאִם בַּעְלָהּ הָיָה עַם -הָאָרֶץ, הֲרֵי שֶׁהִיא בְּעַצְמָהּ הָיְתָה הוֹלֶכֶת אֶל הָרַבָּנִית, שֶׁתַּנְחֶה אוֹתָהּ, וְאִישׁ לֹא נֶעֱנַשׁ עַל שְׁגָגוֹת, עַד שֶׁיִּלְמְדוּ וִיקַיְּמוּ נָכוֹן אֶת הַתּוֹרָה. אֲבָל בַּעְלָהּ שֶׁהָיָה תַּלְמִיד חָכָם, הוּא כֵּן יָדַע אֶת הַהֶבְדֵּל, וְאִם הָיִינוּ יְכוֹלִים לְהוֹצִיא אוֹתוֹ מֵהַקֶּבֶר, הוּא הָיָה מַסְבִּיר אֶת הַפִּלְפּוּל הֶעָקֹם שֶׁהוּא הִמְצִיא, כְּדֵי לְהַתִּיר לְעַצְמוֹ אֶת הָאִסּוּר הַזֶּה, וְהָאִשָּׁה הַתְּמִימָה שֶׁנִּכְשְׁלָה בְּתֹם לֵב, לֹא מַגִּיעַ לָהּ לָמוּת, אֲבָל בְּהֶחְלֵט מַגִּיעַ לָהּ הֶסְבֵּר בָּרוּר וּמֵאִיר, מַדּוּעַ מֵת בַּעְלָהּ.
בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁהֲרָגוֹ
וְעַל -כֵּן אָמַרְתִּי לָהּ: דְּעִי לָךְ, רַק חֵטְא זֶה הָיָה לוֹ בִּלְבַד, וּמִלְּבַד עֲבֵרָה זוֹ הוּא הָיָה זָךְ וְנָקִי, וְלָכֵן הוּא זַכַּאי שֶׁהַקָּבָּ"ה יִתְנַהֵג אִתּוֹ בַּצּוּרָה הַמַּתְאִימָה רַק לְצַדִּיקִים מֻפְלָגִים, וִידַקְדֵּק אִתּוֹ עַל חוּט הַשְּׂעָרָה.
אֲנָשִׁים קְטַנִּים וּפְשׁוּטִים מֵהַשּׁוּרָה, אֵינָם יְכוֹלִים לְהַחֲזִיק מַעֲמָד בְּכָזוֹ בִּקֹּרֶת חֲרִיפָה, אֲבָל אַתְּ שֶׁזָּכִית לְכָזֶה בַּעַל צַדִּיק, צְרִיכָה לִשְׂמֹחַ עַל הַמַּעֲלוֹת שֶׁבַּעֲלֵךְ זָכָה לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶן, וְלָכֵן בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁהֲרָגוֹ, בִּגְלַל הַטָּעוּת שֶׁלּוֹ, שֶׁבַּעֲלֵךְ ז"ל לֹא נָשָׂא פָּנִים לַתּוֹרָה, וְלֹא הִשְׂכִּיל לְקַיֵּם נָכוֹן אֶת הִלְכוֹתֶיהָ.
הַקְּבִיעָה שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא: "בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁהֲרָגוֹ", מִתְפָּרֶשֶׁת גַּם בְּלָשׁוֹן הַרְבֵּה יוֹתֵר חֲרִיפָה: "בָּרוּךְ ה' שֶׁהָעֲבַרְיָן מֵת "! (חת"ס). לֹא בִּגְלַל שֶׁעַל כָּל עֲבֵרָה מַגִּיעַ עֹנֶשׁ מָוֶת, אֲבָל כַּאֲשֶׁר חוֹטְאִים אֲנָשִׁים הַמּוּרָמִים מֵעַם, זֶה גּוֹרֵם לְסַחַף מְאֹד חָמוּר בַּשּׁוּלַיִם, וּבִפְרָט בְּנוֹשְׂאֵי הַטָּהֳרָה שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל כָּל כָּךְ הִשְׁתַּבֵּחַ בָּהּ. כַּאֲשֶׁר גָּדֵר קְדוֹשָׁה זוֹ נִפְרֶצֶת, הֲרֵי שֶׁזּוֹ פִּרְצָה בְּכֶרֶם ה' צְבָאוֹת.
אֵין מַשֹּׂא -פָּנִים לַעֲבַרְיָנִים
לֹא יִתָּכֵן שֶׁהֶחָסִיד הַהוּא לֹא יָדַע הֲלָכָה כָּל - כָּךְ פְּשׁוּטָה וּמְפֹרֶשֶׁת, מֵאַחַר וְהוּא שִׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, אֶלָּא צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁהוּא זִלְזֵל בְּתַקָּנָה זוֹ, כִּי בְּעֵינָיו הִיא הָיְתָה נִרְאֵית כִּמְיֻתֶּרֶת וּמֻגְזֶמֶת, כְּלוֹמַר: הוּא "לֹא נָשָׂא פָּנִים לַתּוֹרָה", בְּאֹפֶן שֶׁהַחֲכָמִים קָבְעוּ וְלִמְּדוּ (רמב"ן מובא עיון יעקב).
בִּקְרִיאָה שׁוֹטֶפֶת הָיִינוּ מַנִּיחִים שֶׁהַמִּשְׁפָּט: "שֶׁלֹּא נָשָׂא פָּנִים לַתּוֹרָה" נָסוֹב עַל הַקָּבָּ"ה, שֶׁלֹּא נָשָׂא פָּנִים לַתּוֹרָה שֶׁהַתַּלְמִיד לָמַד. הֲנָחָה זוֹ אֵינָהּ כָּל - כָּךְ פְּשׁוּטָה, שֶׁהֲרֵי אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁהַקָּבָּ"ה כֵּן נוֹשֵׂא פָּנִים לַתּוֹרָה וּלְלוֹמְדֶיהָ (ברכות כ/ב: "כיצד לא אשא פנים לישראל"?), אֲבָל מֵאַחַר וְהַתַּלְמִיד בְּעַצְמוֹ לֹא נָשָׂא פָּנִים לַתּוֹרָה, הוּא אִבֵּד אֶת הַזְּכוּת לִנְשִׂיאַת פָּנִים, שֶׁלֹּא עַל- פִּי חֻקֵּי הַצֶּדֶק וְהַמִּשְׁפָּט, וְלָכֵן הַקָּבָּ"ה הֶעֱנִישׁוֹ עַל שֶׁלֹּא קִיֵּם אֶת מַה שֶּׁלָּמַד (ראה עיון יעקב), אַךְ מִכֵּיוָן שֶׁבְּאֹפֶן עֶקְרוֹנִי הוּא הָיָה צַדִּיק, הַקָּבָּ"ה לֹא הִתְנַהֵג אִתּוֹ כְּפִי שֶׁמִּתְנַהֵג עִם פְּשׁוּטֵי הָעָם, שֶׁמּוֹחֵל לָהֶם פַּעַם אַחַר פַּעַם (משאת משה).
בֵּאֵר לָהּ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא: דְּעִי לָךְ בִּתִּי, כְּשֶׁאַתְּ טוֹעֶנֶת שֶׁבַּעֲלֵךְ לֹא הִגִּיעַ לַחֲצִי יָמָיו, אַתְּ טוֹעָה! הוּא סִיֵּם לְגַמְרֵי אֶת כָּל מִכְסַת יָמָיו, בְּמוֹ יָדָיו הוּא הוֹבִיל אֶת עַצְמוֹ אֶל נְקֻדַּת סִיּוּם הַחַיִּים. אָמְנָם אַתְּ מַצִּיעָה עוֹד תָּכְנִיּוֹת, שֶׁלְּמַעֲנָן רָצוּי הָיָה לָךְ שֶׁהוּא יִחְיֶה, וְאוּלַי אַף יָבִיא לָךְ פַּרְנָסָה, אוּלַי אַתְּ רוֹצָה שֶׁהוּא יִטַּע שׁוֹשַׁנִּים בַּחָצֵר, וְאוּלַי עוֹד אֶלֶף תָּכְנִיּוֹת. אֲבָל אֶת הַתָּכְנִיּוֹת שֶׁהַקָּבָּ"ה הִצִּיב בְּפָנָיו, הוּא לֹא בִּצַּע. הַתָּכְנִית הָרִאשׁוֹנָה הִיא לְהִזָּהֵר בְּכָל דִּבְרֵי הַחֲכָמִים, וּבְמַקְבִּיל לְהַצִּיב מַטָּרוֹת וְאֶתְגָּרִים.
טָעוּת בְּיָדֵךְ שֶׁנָּטַלְתְּ אֶת הַתְּפִלִּין שֶׁל בַּעְלֵךְ, הוּא אָמְנָם הָיָה דָּבוּק בַּמִּצְווֹת שֶׁהוּא הִצִּיב לְעַצְמוֹ, אֲבָל לֹא הִשְׂכִּיל לְקַיֵּם אֶת מַה שֶּׁהַקָּבָּ"ה הִצִּיב בְּפָנָיו, לִשְׁמֹר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל -פֶּה (הקדמת הרמ"מ קרפ להלכות נדה).
עַל כָּךְ אָמַר לָהּ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא: "בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁהֲרָגוֹ", בִּגְלַל שֶׁהַנִּפְטָר לֹא נָשָׂא פָּנִים לַתּוֹרָה לְהַחֲמִיר בְּהִלְכוֹתֶיהָ (הכותב, ראה גר"א), שֶׁהֲרֵי הַתּוֹרָה אָמְרָה: "וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִּקְרַב" (ויקרא יח/יט), וּמִכֵּיוָן שֶׁהוּא לֹא שָׁמַר אֶת חֻקֵּי הַתּוֹרָה, לֹא עָמְדוּ לוֹ הַזְּכֻיּוֹת שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה עָקָר, מִבְּלִי שֶׁהוּא יְקַיֵּם אֶת מַה שֶּׁלָּמַד.
הַתּוֹרָה 'סַם חַיִּים'
הָאִישִׁיּוּת הָאֱנוֹשִׁית מְסֻגֶּלֶת לְהִתְפַּצֵּל בְּעֵת וּבְעוֹנָה אַחַת, לִשְׁנֵי כִּוּוּנִים מְנֻגָּדִים, כְּפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה', וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם, וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם" (הושע יד/י). לֹא מְדֻבָּר כָּאן עַל שְׁתֵּי דְּרָכִים נִפְרָדוֹת, אֶלָּא מֵאוֹתָהּ דֶּרֶךְ, מִתְפַּצֶּלֶת הַנְהָגַת הַצַּדִּיק מֵהַנְהָגַת הָרָשָׁע, הָאֶחָד לוֹקֵחַ אֶת עַצְמוֹ יְמִינָה וְהַשֵּׁנִי שְׂמֹאלָהּ (נזיר כג/א. הוריות י/ב). כָּאן מְגַלִּים אָנוּ, שֶׁפִּצּוּל זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת אֵצֶל אָדָם אֶחָד. בְּחֵלֶק מֵהַדְּבָרִים הוּא צַדִּיק תָּמִים, וּבְחֵלֶק אַחֵר הוּא עֲבַרְיָן. בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הוּא דָּבֵק בַּתּוֹרָה וּבָרוּחָנִיּוּת, אַךְ בַּד -בְּבַד הוּא דָּבֵק גַּם בְּגַשְׁמִיּוּת בְּאֹפֶן הָאָסוּר, כְּפִי שֶׁאוֹמְרִים חֲזַ"ל שֶׁהַתּוֹרָה נִקְרֵאת 'סַם', כִּי הִיא 'סַם חַיִּים' לַמַּיְמִינִים בָּהּ, וְ'סַם הַמָּוֶת' לַמַּשְׂמְאִילִים בָּהּ (שבת פח/ב). הֶחָסִיד הַזֶּה אָכַל גַּם סַם חַיִּים וְגַם סַם מָוֶת, וְהַמָּנָה שֶׁל סַם הַחַיִּים, לֹא הוֹעִילָה לְהָסִיר אֶת מְנָת סַם הַמָּוֶת.
ה' הִרְחִיק אֶת הַבִּלְתִּי מִתְרַחֵק
כִּי אָתָא =כְּשֶׁבָּא רַב דִּימֵי מִבָּבֶל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אָמַר לְבָאֵר אֶת הַטָּעוּת שֶׁל הַתַּלְמִיד הַהוּא: מִטָּה חֲדָא =אַחַת רְחָבָה הַוְיָא =הָיְתָה לַנִּפְטָר וּלְאַלְמָנָתוֹ, וּבִגְלַל רָחְבָּהּ לֹא הָיָה, חָלִילָה, בֵּינֵיהֶם קֵרוּב בָּשָׂר, וְאוֹתוֹ תַּלְמִיד קָבַע לְעַצְמוֹ וּלְאִשְׁתּוֹ, שֶׁבְּאֹפֶן כָּזֶה מֻתָּר, לַמְרוֹת שֶׁדַּעַת כָּל הַחֲכָמִים לֹא הָיְתָה כָּךְ.
בְּמַעֲרָבָא =בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַשּׁוֹכֶנֶת בְּצַד מַעֲרָב שֶׁל בָּבֶל אָמְרוּ לְבָאֵר אֶת הַטָּעוּת שֶׁל הַתַּלְמִיד: אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר יוֹסֵף, סִינָר הָיָה מַפְסִיק בֵּינוֹ לְבֵינָהּ, וְהוּא קָבַע לְעַצְמוֹ שֶׁזֶּה מַסְפִּיק, מִבְּלִי לְהִתְחַשֵּׁב בְּדַעְתָּם שֶׁל חַכְמֵי הַתּוֹרָה שֶׁפָּסְקוּ אַחֶרֶת.
הָעֻבְדָּה שֶׁבְּכַמָּה בָּתֵּי-מִדְרָשׁ הִסְבִּירוּ, מֶה הָיְתָה הַבְּעָיָה, מוֹכִיחָה שֶׁהָאִשָּׁה אָכֵן לֹא הָיְתָה עַצְלָנִית, וְכִתְּתָה אֶת רַגְלֶיהָ לְהַרְבֵּה בָּתֵּי-מִדְרָשׁ, וְהַחֲכָמִים שָׁם לֹא הֵשִׁיבוּ אֶת פָּנֶיהָ רֵיקָם, אֶלָּא הִתְיַחֲסוּ לַטִּעוּנִים שֶׁלָּהּ, וְהִצִּיגוּ הֶסְבֵּרִים.
כַּאֲשֶׁר הָאִשָּׁה שָׁמְעָה אֶת דִּבְרֵי אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, סָבִיר לְהָנִיחַ שֶׁהַצַּעַר לֹא פָּסַק מִמֶּנָּה, שֶׁהֲרֵי סוֹף סוֹף נִפְטַר בַּעְלָהּ הַיָּקָר, שֶׁהִיא כֹּה הֶעֱרִיכָה, אֲבָל מֵאַחַר וְאֶת חֹד הַשְּׁאֵלָה, הִצְלִיחַ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לְהַקְהוֹת, כְּבָר נִפְתַּח בַּלֵּב גַּם מָקוֹם לְתַנְחוּמִים, וּלְתִקְוָה לִבְנוֹת מֵחָדָשׁ אֶת הַבַּיִת, עִם בַּעַל אַחֵר, בְּאֹפֶן כָּשֵׁר יָעִיל וְנָכוֹן.
כָּל - זְמַן שֶׁהִיא סְבוּרָה הָיְתָה שֶׁבַּעְלָהּ פָּעַל נָכוֹן, וְהִנֵּה אֵרַע לוֹ כָּזֶה אָסוֹן, זֶה גּוֹרֵם לְאִבּוּד הָאֵמוּן בָּעוֹלָם וּבְחַיִּים טוֹבִים, אַךְ בְּרֶגַע שֶׁהִתְגַּלְּתָה לָהּ הַטָּעוּת שֶׁל בַּעְלָהּ, הִיא הֵבִינָה שֶׁזְּהִירוּת מוֹנַעַת אָסוֹן, וּבְעֵינַיִם פְּקוּחוֹת נִתָּן לְשַׁקֵּם אֶת הַהֲרִיסוֹת, וְהַדֶּרֶךְ הַפְּשׁוּטָה וְהֶאֱמִינָה לְכָךְ הִיא, לְבָרֵר אֶת הַהֲלָכוֹת אֵצֶל מוֹרֵי הוֹרָאָה.
מאמר להורדה
|
|
|
|
|
|
|
